Acts 16 (HMB) · Opened

1ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃Paul came to Derbe and then to Lystra, where he found a disciple named Timothy, the son of a believing Jewish woman and a Greek father.

2ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃The brothers in Lystra and Iconium spoke well of him.

3בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃Paul wanted Timothy to accompany him, so he took him and circumcised him on account of the Jews in that area, for they all knew that his father was a Greek.

4ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃As they went from town to town, they delivered the decisions handed down by the apostles and elders in Jerusalem for the people to obey.

5ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃So the churches were strengthened in the faith and grew daily in numbers.

6ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃After the Holy Spirit had prevented them from speaking the word in the province of Asia, they traveled through the region of Phrygia and Galatia.

7וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃And when they came to the border of Mysia, they tried to enter Bithynia, but the Spirit of Jesus would not permit them.

8ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃So they passed by Mysia and went down to Troas.

9וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃During the night, Paul had a vision of a man of Macedonia standing and pleading with him, “Come over to Macedonia and help us.”

10וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃As soon as Paul had seen the vision, we got ready to leave for Macedonia, concluding that God had called us to preach the gospel to them.

11ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃We sailed from Troas straight to Samothrace, and the following day on to Neapolis.

12ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃From there we went to the Roman colony of Philippi, the leading city of that district of Macedonia. And we stayed there several days.

13וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃On the Sabbath we went outside the city gate along the river, where it was customary to find a place of prayer. After sitting down, we spoke to the women who had gathered there.

14ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃Among those listening was a woman named Lydia, a dealer in purple cloth from the city of Thyatira, who was a worshiper of God. The Lord opened her heart to respond to Paul’s message.

15ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃And when she and her household had been baptized, she urged us, “If you consider me a believer in the Lord, come and stay at my house.” And she persuaded us.

16ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃One day as we were going to the place of prayer, we were met by a slave girl with a spirit of divination, who earned a large income for her masters by fortune-telling.

17ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃This girl followed Paul and the rest of us, shouting, “These men are servants of the Most High God, who are proclaiming to you the way of salvation!”

18וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃She continued this for many days. Eventually Paul grew so aggravated that he turned and said to the spirit, “In the name of Jesus Christ I command you to come out of her!” And the spirit left her at that very moment.

19ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃When the girl’s owners saw that their hope of making money was gone, they seized Paul and Silas and dragged them before the authorities in the marketplace.

20ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃They brought them to the magistrates and said, “These men are Jews and are throwing our city into turmoil

21ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃by promoting customs that are unlawful for us Romans to adopt or practice.”

22ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃The crowd joined in the attack against Paul and Silas, and the magistrates ordered that they be stripped and beaten with rods.

23ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃And after striking them with many blows, they threw them into prison and ordered the jailer to guard them securely.

24והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃On receiving this order, he placed them in the inner cell and fastened their feet in the stocks.

25ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃About midnight Paul and Silas were praying and singing hymns to God, and the other prisoners were listening to them.

26ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃Suddenly a strong earthquake shook the foundations of the prison. At once all the doors flew open and everyone’s chains came loose.

27ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃When the jailer woke up and saw the prison doors open, he drew his sword and was about to kill himself, presuming that the prisoners had escaped.

28ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃But Paul called out in a loud voice, “Do not harm yourself! We are all here!”

29וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃Calling for lights, the jailer rushed in and fell trembling before Paul and Silas.

30ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃Then he brought them out and asked, “Sirs, what must I do to be saved?”

31ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃They replied, “Believe in the Lord Jesus and you will be saved, you and your household.”

32ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃Then Paul and Silas spoke the word of the Lord to him and to everyone in his house.

33ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃At that hour of the night, the jailer took them and washed their wounds. And without delay, he and all his household were baptized.

34ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃Then he brought them into his home and set a meal before them. So he and all his household rejoiced that they had come to believe in God.

35ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃When daylight came, the magistrates sent their officers with the order: “Release those men.”

36ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃The jailer informed Paul: “The magistrates have sent orders to release you. Now you may go on your way in peace.”

37ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃But Paul said to the officers, “They beat us publicly without a trial and threw us into prison, even though we are Roman citizens. And now do they want to send us away secretly? Absolutely not! Let them come themselves and escort us out!”

38ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃So the officers relayed this message to the magistrates, who were alarmed to hear that Paul and Silas were Roman citizens.

39ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃They came to appease them and led them out, requesting that they leave the city.

40ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃After Paul and Silas came out of the prison, they went to Lydia’s house to see the brothers and encourage them. Then they left the city.

Acts 16

You’ve read Acts 16

Go deeper

Acts 16

You’ve read Acts 16

Go deeper