Acts 2 (HMB) · Opened

1וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃When the day of Pentecost came, they were all together in one place.

2ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃Suddenly a sound like a mighty rushing wind came from heaven and filled the whole house where they were sitting.

3ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃They saw tongues like flames of fire that separated and came to rest on each of them.

4וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃And they were all filled with the Holy Spirit and began to speak in other tongues as the Spirit enabled them.

5ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃Now there were dwelling in Jerusalem God-fearing Jews from every nation under heaven.

6ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃And when this sound rang out, a crowd came together in bewilderment, because each one heard them speaking his own language.

7וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃Astounded and amazed, they asked, “Are not all these who are speaking Galileans?

8ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃How is it then that each of us hears them in his own native language?

9פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃Parthians, Medes, and Elamites; residents of Mesopotamia, Judea and Cappadocia, Pontus and Asia,

10פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃Phrygia and Pamphylia, Egypt and the parts of Libya near Cyrene; visitors from Rome,

11כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃both Jews and converts to Judaism; Cretans and Arabs—we hear them declaring the wonders of God in our own tongues!”

12וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃Astounded and perplexed, they asked one another, “What does this mean?”

13ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃But others mocked them and said, “They are drunk on new wine!”

14אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃Then Peter stood up with the Eleven, lifted up his voice, and addressed the crowd: “Men of Judea and all who dwell in Jerusalem, let this be known to you, and listen carefully to my words.

15כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃These men are not drunk, as you suppose. It is only the third hour of the day!

16אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃No, this is what was spoken by the prophet Joel:

17והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃‘In the last days, God says, I will pour out My Spirit on all people. Your sons and daughters will prophesy, your young men will see visions, your old men will dream dreams.

18וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃Even on My menservants and maidservants I will pour out My Spirit in those days, and they will prophesy.

19ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃I will show wonders in the heavens above and signs on the earth below, blood and fire and billows of smoke.

20השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃The sun will be turned to darkness, and the moon to blood, before the coming of the great and glorious Day of the Lord.

21והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃And everyone who calls on the name of the Lord will be saved.’

22אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃Men of Israel, listen to this message: Jesus of Nazareth was a man certified by God to you by miracles, wonders, and signs, which God did among you through Him, as you yourselves know.

23אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃He was delivered up by God’s set plan and foreknowledge, and you, by the hands of the lawless, put Him to death by nailing Him to the cross.

24והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃But God raised Him from the dead, releasing Him from the agony of death, because it was impossible for death to keep Him in its grip.

25כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃David says about Him: ‘I saw the Lord always before me; because He is at my right hand, I will not be shaken.

26לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃Therefore my heart is glad and my tongue rejoices; my body also will dwell in hope,

27כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃because You will not abandon my soul to Hades, nor will You let Your Holy One see decay.

28תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃You have made known to me the paths of life; You will fill me with joy in Your presence.’

29אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃Brothers, I can tell you with confidence that the patriarch David died and was buried, and his tomb is with us to this day.

30והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃But he was a prophet and knew that God had promised him on oath that He would place one of his descendants on his throne.

31לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃Foreseeing this, David spoke about the resurrection of the Christ, that He was not abandoned to Hades, nor did His body see decay.

32את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃God has raised this Jesus to life, to which we are all witnesses.

33ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃Exalted, then, to the right hand of God, He has received from the Father the promised Holy Spirit and has poured out what you now see and hear.

34כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃For David did not ascend into heaven, but he himself says: ‘The Lord said to my Lord, “Sit at My right hand

35עד אשית איביך הדם לרגליך׃until I make Your enemies a footstool for Your feet.”’

36לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃Therefore let all Israel know with certainty that God has made this Jesus, whom you crucified, both Lord and Christ!”

37ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃When the people heard this, they were cut to the heart and asked Peter and the other apostles, “Brothers, what shall we do?”

38ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃Peter replied, “Repent and be baptized, every one of you, in the name of Jesus Christ for the forgiveness of your sins, and you will receive the gift of the Holy Spirit.

39כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃This promise belongs to you and your children and to all who are far off—to all whom the Lord our God will call to Himself.”

40ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃With many other words he testified, and he urged them, “Be saved from this corrupt generation.”

41ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃Those who embraced his message were baptized, and about three thousand were added to the believers that day.

42ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃They devoted themselves to the apostles’ teaching and to the fellowship, to the breaking of bread and to prayer.

43ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃A sense of awe came over everyone, and the apostles performed many wonders and signs.

44וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃All the believers were together and had everything in common.

45ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃Selling their possessions and goods, they shared with anyone who was in need.

46ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃With one accord they continued to meet daily in the temple courts and to break bread from house to house, sharing their meals with gladness and sincerity of heart,

47ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃praising God and enjoying the favor of all the people. And the Lord added to their number daily those who were being saved.

Acts 2

You’ve read Acts 2

Go deeper

Acts 2

You’ve read Acts 2

Go deeper