Acts 20 (HMB) · Opened

1ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל מקדוניא׃When the uproar had ended, Paul sent for the disciples. And after encouraging them, he said goodbye to them and left for Macedonia.

2ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון׃After traveling through that area and speaking many words of encouragement, he arrived in Greece,

3וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא׃where he stayed three months. And when the Jews formed a plot against him as he was about to sail for Syria, he decided to go back through Macedonia.

4וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס׃Paul was accompanied by Sopater son of Pyrrhus from Berea, Aristarchus and Secundus from Thessalonica, Gaius from Derbe, Timothy, and Tychicus and Trophimus from the province of Asia.

5ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס׃These men went on ahead and waited for us in Troas.

6ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים׃And after the Feast of Unleavened Bread, we sailed from Philippi, and five days later we rejoined them in Troas, where we stayed seven days.

7ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה׃On the first day of the week we came together to break bread. Since Paul was ready to leave the next day, he talked to them and kept on speaking until midnight.

8ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם׃Now there were many lamps in the upper room where we were gathered.

9ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת׃And a certain young man named Eutychus, seated in the window, was sinking into a deep sleep as Paul talked on and on. When he was sound asleep, he fell from the third story and was picked up dead.

10וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו׃But Paul went down, threw himself on the young man, and embraced him. “Do not be alarmed!” he said. “He is still alive!”

11ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו׃Then Paul went back upstairs, broke bread, and ate. And after speaking until daybreak, he departed.

12והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד׃And the people were greatly relieved to take the boy home alive.

13ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו׃We went on ahead to the ship and sailed to Assos, where we were to take Paul aboard. He had arranged this because he was going there on foot.

14ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני׃And when he met us at Assos, we took him aboard and went on to Mitylene.

15ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס׃Sailing on from there, we arrived the next day opposite Chios. The day after that we arrived at Samos, and on the following day we came to Miletus.

16כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס פן יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם יוכל עד חג השבועות ירושלים׃Paul had decided to sail past Ephesus to avoid spending time in the province of Asia, because he was in a hurry to reach Jerusalem, if possible, by the day of Pentecost.

17וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהלה׃From Miletus, Paul sent to Ephesus for the elders of the church.

18ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל עת מן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא׃When they came to him, he said, “You know how I lived the whole time I was with you, from the first day I arrived in the province of Asia.

19אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים׃I served the Lord with great humility and with tears, especially in the trials that came upon me through the plots of the Jews.

20איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית׃I did not shrink back from declaring anything that was helpful to you as I taught you publicly and from house to house,

21ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח׃testifying to Jews and Greeks alike about repentance to God and faith in our Lord Jesus Christ.

22ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃And now, compelled by the Spirit, I am going to Jerusalem, not knowing what will happen to me there.

23אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי׃I only know that in town after town the Holy Spirit warns me that chains and afflictions await me.

24אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם׃But I consider my life of no value to me, if only I may finish my course and complete the ministry I have received from the Lord Jesus—the ministry of testifying to the good news of God’s grace.

25ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני׃Now I know that none of you among whom I have preached the kingdom will see my face again.

26על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם׃Therefore I testify to you this day that I am innocent of the blood of all men.

27כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה׃For I did not shrink back from declaring to you the whole will of God.

28לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לפקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נפשו׃Keep watch over yourselves and the entire flock of which the Holy Spirit has made you overseers. Be shepherds of the church of God, which He purchased with His own blood.

29כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר׃I know that after my departure, savage wolves will come in among you and will not spare the flock.

30וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים׃Even from your own number, men will rise up and distort the truth to draw away disciples after them.

31על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות׃Therefore be alert and remember that for three years I never stopped warning each of you night and day with tears.

32ועתה אחי אני מסר אתכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים׃And now I commit you to God and to the word of His grace, which can build you up and give you an inheritance among all who are sanctified.

33לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו׃I have not coveted anyone’s silver or gold or clothing.

34ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי׃You yourselves know that these hands of mine have ministered to my own needs and those of my companions.

35ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח׃In everything, I showed you that by this kind of hard work we must help the weak, remembering the words of the Lord Jesus Himself: ‘It is more blessed to give than to receive.’”

36ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם׃When Paul had said this, he knelt down with all of them and prayed.

37ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו׃They all wept openly as they embraced Paul and kissed him.

38וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה׃They were especially grieved by his statement that they would never see his face again. Then they accompanied him to the ship.

Acts 20

You’ve read Acts 20

Go deeper

Acts 20

You’ve read Acts 20

Go deeper