Acts 22 (HMB) · Opened

1אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם׃“Brothers and fathers, listen now to my defense before you.”

2ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר׃When they heard him speak to them in Hebrew, they became even more quiet. Then Paul declared,

3ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום׃“I am a Jew, born in Tarsus of Cilicia, but raised in this city. I was educated at the feet of Gamaliel in strict conformity to the law of our fathers. I was just as zealous for God as any of you are today.

4וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים׃I persecuted this Way even to the death, detaining both men and women and throwing them into prison,

5כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו׃as the high priest and the whole Council can testify about me. I even obtained letters from them to their brothers in Damascus, and I was on my way to apprehend these people and bring them to Jerusalem to be punished.

6ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים׃About noon as I was approaching Damascus, suddenly a bright light from heaven flashed around me.

7ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני׃I fell to the ground and heard a voice say to me, ‘Saul, Saul, why do you persecute Me?’

8ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו׃‘Who are You, Lord?’ I asked. ‘I am Jesus of Nazareth, whom you are persecuting,’ He replied.

9והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו׃My companions saw the light, but they could not understand the voice of the One speaking to me.

10ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות׃Then I asked, ‘What should I do, Lord?’ ‘Get up and go into Damascus,’ He told me. ‘There you will be told all that you have been appointed to do.’

11ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק׃Because the brilliance of the light had blinded me, my companions led me by the hand into Damascus.

12ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם׃There a man named Ananias, a devout observer of the law who was highly regarded by all the Jews living there,

13ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו׃came and stood beside me. ‘Brother Saul,’ he said, ‘receive your sight.’ And at that moment I could see him.

14ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו׃Then he said, ‘The God of our fathers has appointed you to know His will and to see the Righteous One and to hear His voice.

15כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת׃You will be His witness to everyone of what you have seen and heard.

16ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו׃And now what are you waiting for? Get up, be baptized, and wash your sins away, calling on His name.’

17ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה׃Later, when I had returned to Jerusalem and was praying at the temple, I fell into a trance

18וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי׃and saw the Lord saying to me, ‘Hurry! Leave Jerusalem quickly, because the people here will not accept your testimony about Me.’

19ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך׃‘Lord,’ I answered, ‘they know very well that in one synagogue after another I imprisoned and beat those who believed in You.

20ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו׃And when the blood of Your witness Stephen was shed, I stood there giving my approval and watching over the garments of those who killed him.’

21ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך׃Then He said to me, ‘Go! I will send you far away to the Gentiles.’”

22וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה׃The crowd listened to Paul until he made this statement. Then they lifted up their voices and shouted, “Rid the earth of him! He is not fit to live!”

23ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה׃As they were shouting and throwing off their cloaks and tossing dust into the air,

24ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו׃the commander ordered that Paul be brought into the barracks. He directed that Paul be flogged and interrogated to determine the reason for this outcry against him.

25ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט׃But as they stretched him out to strap him down, Paul said to the centurion standing there, “Is it lawful for you to flog a Roman citizen without a trial?”

26וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא׃On hearing this, the centurion went and reported it to the commander. “What are you going to do?” he said. “This man is a Roman citizen.”

27ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן׃The commander went to Paul and asked, “Tell me, are you a Roman citizen?” “Yes,” he answered.

28ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה׃“I paid a high price for my citizenship,” said the commander. “But I was born a citizen,” Paul replied.

29אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו׃At once those who were about to interrogate Paul stepped back, and the commander himself was alarmed when he realized that he had put a Roman citizen in chains.

30וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם׃The next day the commander, wanting to learn the real reason Paul was accused by the Jews, released him and ordered the chief priests and the whole Sanhedrin to assemble. Then he brought Paul down and had him stand before them.

Acts 22

You’ve read Acts 22

Go deeper

Acts 22

You’ve read Acts 22

Go deeper