Luke 22 (HMB) · Opened

1ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃Now the Feast of Unleavened Bread, called the Passover, was approaching,

2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃and the chief priests and scribes were looking for a way to put Jesus to death, for they feared the people.

3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃Then Satan entered Judas Iscariot, who was one of the Twelve.

4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃And Judas went to discuss with the chief priests and temple officers how he might betray Jesus to them.

5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃They were delighted and agreed to give him money.

6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃Judas consented, and began to look for an opportunity to betray Jesus to them in the absence of a crowd.

7ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃Then came the day of Unleavened Bread on which the Passover lamb was to be sacrificed.

8וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃Jesus sent Peter and John, saying, “Go and make preparations for us to eat the Passover.”

9ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃“Where do You want us to prepare it?” they asked.

10ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃He answered, “When you enter the city, a man carrying a jug of water will meet you. Follow him to the house he enters,

11ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃and say to the owner of that house, ‘The Teacher asks: Where is the guest room, where I may eat the Passover with My disciples?’

12והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃And he will show you a large upper room, already furnished. Make preparations there.”

13וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃So they went and found it just as Jesus had told them. And they prepared the Passover.

14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃When the hour had come, Jesus reclined at the table with His apostles.

15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃And He said to them, “I have eagerly desired to eat this Passover with you before My suffering.

16כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃For I tell you that I will not eat it again until it is fulfilled in the kingdom of God.”

17ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃After taking the cup, He gave thanks and said, “Take this and divide it among yourselves.

18כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃For I tell you that I will not drink of the fruit of the vine from now on until the kingdom of God comes.”

19ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃And He took the bread, gave thanks and broke it, and gave it to them, saying, “This is My body, given for you; do this in remembrance of Me.”

20וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃In the same way, after supper He took the cup, saying, “This cup is the new covenant in My blood, which is poured out for you.

21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃Look! The hand of My betrayer is with Mine on the table.

22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃Indeed, the Son of Man will go as it has been determined, but woe to that man who betrays Him.”

23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃Then they began to question among themselves which of them was going to do this.

24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃A dispute also arose among the disciples as to which of them should be considered the greatest.

25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃So Jesus declared, “The kings of the Gentiles lord it over them, and those in authority over them call themselves benefactors.

26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃But you shall not be like them. Instead, the greatest among you should be like the youngest, and the one who leads like the one who serves.

27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃For who is greater, the one who reclines at the table or the one who serves? Is it not the one who reclines? But I am among you as one who serves.

28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃You are the ones who have stood by Me in My trials.

29לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃And I bestow on you a kingdom, just as My Father has bestowed one on Me,

30למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃so that you may eat and drink at My table in My kingdom and sit on thrones, judging the twelve tribes of Israel.

31ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃Simon, Simon, Satan has asked to sift all of you like wheat.

32ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃But I have prayed for you, Simon, that your faith will not fail. And when you have turned back, strengthen your brothers.”

33והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃“Lord,” said Peter, “I am ready to go with You even to prison and to death.”

34ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃But Jesus replied, “I tell you, Peter, the rooster will not crow today until you have denied three times that you know Me.”

35ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃Then Jesus asked them, “When I sent you out without purse or bag or sandals, did you lack anything?” “Nothing,” they answered.

36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃“Now, however,” He told them, “the one with a purse should take it, and likewise a bag; and the one without a sword should sell his cloak and buy one.

37כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃For I tell you that this Scripture must be fulfilled in Me: ‘And He was numbered with the transgressors.’ For what is written about Me is reaching its fulfillment.”

38ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃So they said, “Look, Lord, here are two swords.” “That is enough,” He answered.

39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃Jesus went out as usual to the Mount of Olives, and the disciples followed Him.

40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃When He came to the place, He told them, “Pray that you will not enter into temptation.”

41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃And He withdrew about a stone’s throw beyond them, where He knelt down and prayed,

42אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃“Father, if You are willing, take this cup from Me. Yet not My will, but Yours be done.”

43וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃Then an angel from heaven appeared to Him and strengthened Him.

44ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃And in His anguish, He prayed more earnestly, and His sweat became like drops of blood falling to the ground.

45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃When Jesus rose from prayer and returned to the disciples, He found them asleep, exhausted from sorrow.

46]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃“Why are you sleeping?” He asked. “Get up and pray so that you will not enter into temptation.”

47]74-64[׃While He was still speaking, a crowd arrived, led by the man called Judas, one of the Twelve. He approached Jesus to kiss Him.

48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃But Jesus asked him, “Judas, are you betraying the Son of Man with a kiss?”

49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃Those around Jesus saw what was about to happen and said, “Lord, should we strike with our swords?”

50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃And one of them struck the servant of the high priest, cutting off his right ear.

51ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃But Jesus answered, “No more of this!” And He touched the man’s ear and healed him.

52ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃Then Jesus said to the chief priests, temple officers, and elders who had come for Him, “Have you come out with swords and clubs as you would against an outlaw?

53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃Every day I was with you in the temple courts, and you did not lay a hand on Me. But this hour belongs to you and to the power of darkness.”

54ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃Then they seized Jesus, led Him away, and took Him into the house of the high priest. And Peter followed at a distance.

55ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃When those present had kindled a fire in the middle of the courtyard and sat down together, Peter sat down among them.

56ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃A servant girl saw him seated in the firelight and looked intently at him. “This man also was with Him,” she said.

57ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃But Peter denied it. “Woman, I do not know Him,” he said.

58ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃A short time later, someone else saw him and said, “You also are one of them.” But Peter said, “Man, I am not.”

59ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃About an hour later, another man insisted, “Certainly this man was with Him, for he too is a Galilean.”

60ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃“Man, I do not know what you are talking about,” Peter replied. And immediately, while he was still speaking, the rooster crowed.

61ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃And the Lord turned and looked at Peter. Then Peter remembered the word that the Lord had spoken to him: “Before the rooster crows today, you will deny Me three times.”

62ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃And he went outside and wept bitterly.

63והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃The men who were holding Jesus began to mock Him and beat Him.

64ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃They blindfolded Him and kept demanding, “Prophesy! Who hit You?”

65ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃And they said many other blasphemous things against Him.

66ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃At daybreak the council of the elders of the people, both the chief priests and scribes, met together. They led Jesus into their Sanhedrin and said,

67ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃“If You are the Christ, tell us.” Jesus answered, “If I tell you, you will not believe.

68וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃And if I ask you a question, you will not answer.

69אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃But from now on the Son of Man will be seated at the right hand of the power of God.”

70ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃So they all asked, “Are You then the Son of God?” He replied, “You say that I am.”

71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃“Why do we need any more testimony?” they declared. “We have heard it for ourselves from His own lips.”

You’ve read Luke 22

Go deeper

You’ve read Luke 22

Go deeper