Luke 24 (HMB) · Opened

1ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃On the first day of the week, very early in the morning, the women came to the tomb, bringing the spices they had prepared.

2וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃They found the stone rolled away from the tomb,

3ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃but when they entered, they did not find the body of the Lord Jesus.

4ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃While they were puzzling over this, suddenly two men in radiant apparel stood beside them.

5ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃As the women bowed their faces to the ground in terror, the two men asked them, “Why do you look for the living among the dead?

6איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃He is not here; He has risen! Remember how He told you while He was still in Galilee:

7כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃‘The Son of Man must be delivered into the hands of sinful men, and be crucified, and on the third day rise again.’”

8ותזכרנה את דבריו׃Then they remembered His words.

9ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃And when they returned from the tomb, they reported all these things to the Eleven and to all the others.

10ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃It was Mary Magdalene, Joanna, Mary the mother of James, and the other women with them who told this to the apostles.

11ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃But their words seemed like nonsense to them, and they did not believe the women.

12ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃Peter, however, got up and ran to the tomb. And after bending down and seeing only the linen cloths, he went away, wondering to himself what had happened.

13והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃That same day two of them were going to a village called Emmaus, about seven miles from Jerusalem.

14והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃They were talking with each other about everything that had happened.

15ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃And as they talked and deliberated, Jesus Himself came up and walked along with them.

16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃But their eyes were kept from recognizing Him.

17ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃He asked them, “What are you discussing so intently as you walk along?” They stood still, with sadness on their faces.

18ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃One of them, named Cleopas, asked Him, “Are You the only visitor to Jerusalem who does not know the things that have happened there in recent days?”

19ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃“What things?” He asked. “The events involving Jesus of Nazareth,” they answered. “This man was a prophet, powerful in speech and action before God and all the people.

20ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃Our chief priests and rulers delivered Him up to the sentence of death, and they crucified Him.

21ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃But we were hoping He was the One who would redeem Israel. And besides all this, it is the third day since these things took place.

22והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃Furthermore, some of our women astounded us. They were at the tomb early this morning,

23ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃but they did not find His body. They came and told us they had seen a vision of angels, who said that Jesus was alive.

24וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃Then some of our companions went to the tomb and found it just as the women had described. But Him they did not see.”

25ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃Then Jesus said to them, “O foolish ones, and slow of heart to believe all that the prophets have spoken!

26הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃Was it not necessary for the Christ to suffer these things and then to enter His glory?”

27ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃And beginning with Moses and all the Prophets, He explained to them what was written in all the Scriptures about Himself.

28ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃As they approached the village where they were headed, He seemed to be going farther.

29ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃But they pleaded with Him, “Stay with us, for it is nearly evening and the day is almost over.” So He went in to stay with them.

30ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃While He was reclining at the table with them, He took bread, spoke a blessing and broke it, and gave it to them.

31ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃Then their eyes were opened and they recognized Jesus—and He disappeared from their sight.

32ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃They asked each other, “Were not our hearts burning within us as He spoke with us on the road and opened the Scriptures to us?”

33ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃And they got up that very hour and returned to Jerusalem. There they found the Eleven and those with them, gathered together

34האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃and saying, “The Lord has indeed risen and has appeared to Simon!”

35ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃Then the two told what had happened on the road, and how they had recognized Jesus in the breaking of the bread.

36עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃While they were describing these events, Jesus Himself stood among them and said, “Peace be with you.”

37והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃But they were startled and frightened, thinking they had seen a spirit.

38ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃“Why are you troubled,” Jesus asked, “and why do doubts arise in your hearts?

39ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃Look at My hands and My feet. It is I Myself. Touch Me and see—for a spirit does not have flesh and bones, as you see I have.”

40ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃And when He had said this, He showed them His hands and feet.

41והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃While they were still in disbelief because of their joy and amazement, He asked them, “Do you have anything here to eat?”

42ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃So they gave Him a piece of broiled fish,

43ויקח ויאכל לעיניהם׃and He took it and ate it in front of them.

44ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃Jesus said to them, “These are the words I spoke to you while I was still with you: Everything must be fulfilled that is written about Me in the Law of Moses, the Prophets, and the Psalms.”

45אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃Then He opened their minds to understand the Scriptures.

46ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃And He told them, “This is what is written: The Christ will suffer and rise from the dead on the third day,

47ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃and in His name repentance and forgiveness of sins will be proclaimed to all nations, beginning in Jerusalem.

48ואתם עדים בזאת׃You are witnesses of these things.

49והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃And behold, I am sending the promise of My Father upon you. But remain in the city until you have been clothed with power from on high.”

50ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃When Jesus had led them out as far as Bethany, He lifted up His hands and blessed them.

51ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃While He was blessing them, He left them and was carried up into heaven.

52והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃And they worshiped Him and returned to Jerusalem with great joy,

53ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃praising God continually in the temple.

You’ve read Luke 24

Go deeper

You’ve read Luke 24

Go deeper