Luke 5 (HMB) · Opened

1ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃On one occasion, while Jesus was standing by the Lake of Gennesaret with the crowd pressing in on Him to hear the word of God,

2וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃He saw two boats at the edge of the lake. The fishermen had left them and were washing their nets.

3וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃Jesus got into the boat belonging to Simon and asked him to put out a little from shore. And sitting down, He taught the people from the boat.

4ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃When Jesus had finished speaking, He said to Simon, “Put out into deep water and let down your nets for a catch.”

5ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃“Master,” Simon replied, “we have worked hard all night without catching anything. But because You say so, I will let down the nets.”

6ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃When they had done so, they caught such a large number of fish that their nets began to tear.

7ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃So they signaled to their partners in the other boat to come and help them, and they came and filled both boats so full that they began to sink.

8ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃When Simon Peter saw this, he fell at Jesus’ knees. “Go away from me, Lord,” he said, “for I am a sinful man.”

9כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃For he and his companions were astonished at the catch of fish they had taken,

10וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃and so were his partners James and John, the sons of Zebedee. “Do not be afraid,” Jesus said to Simon. “From now on you will catch men.”

11ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃And when they had brought their boats ashore, they left everything and followed Him.

12ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃While Jesus was in one of the towns, a man came along who was covered with leprosy. When he saw Jesus, he fell facedown and begged Him, “Lord, if You are willing, You can make me clean.”

13וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃Jesus reached out His hand and touched the man. “I am willing,” He said. “Be clean!” And immediately the leprosy left him.

14ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃“Do not tell anyone,” Jesus instructed him. “But go, show yourself to the priest and present the offering Moses prescribed for your cleansing, as a testimony to them.”

15ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃But the news about Jesus spread all the more, and great crowds came to hear Him and to be healed of their sicknesses.

16והוא סר אל המדברות ויתפלל׃Yet He frequently withdrew to the wilderness to pray.

17ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃One day Jesus was teaching, and the Pharisees and teachers of the law were sitting there. People had come from Jerusalem and from every village of Galilee and Judea, and the power of the Lord was present for Him to heal the sick.

18והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃Just then some men came carrying a paralyzed man on a mat. They tried to bring him inside to set him before Jesus,

19ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃but they could not find a way through the crowd. So they went up on the roof and lowered him on his mat through the tiles into the middle of the crowd, right in front of Jesus.

20וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃When Jesus saw their faith, He said, “Friend, your sins are forgiven.”

21ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃But the scribes and Pharisees began thinking to themselves, “Who is this man who speaks blasphemy? Who can forgive sins but God alone?”

22וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃Knowing what they were thinking, Jesus replied, “Why are you thinking these things in your hearts?

23מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃Which is easier: to say, ‘Your sins are forgiven,’ or to say, ‘Get up and walk’?

24אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃But so that you may know that the Son of Man has authority on the earth to forgive sins…” He said to the paralytic, “I tell you, get up, pick up your mat, and go home.”

25וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃And immediately the man stood up before them, took what he had been lying on, and went home glorifying God.

26ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃Everyone was taken with amazement and glorified God. They were filled with awe and said, “We have seen remarkable things today.”

27ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃After this, Jesus went out and saw a tax collector named Levi sitting at the tax booth. “Follow Me,” He told him,

28ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃and Levi got up, left everything, and followed Him.

29ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃Then Levi hosted a great banquet for Jesus at his house. A large crowd of tax collectors was there, along with others who were eating with them.

30]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃But the Pharisees and their scribes complained to Jesus’ disciples, “Why do you eat and drink with tax collectors and sinners?”

31]13-03[׃Jesus answered, “It is not the healthy who need a doctor, but the sick.

32לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃I have not come to call the righteous, but sinners, to repentance.”

33ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃Then they said to Him, “John’s disciples and those of the Pharisees frequently fast and pray, but Yours keep on eating and drinking.”

34ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃Jesus replied, “Can you make the guests of the bridegroom fast while He is with them?

35ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃But the time will come when the bridegroom will be taken from them; then they will fast.”

36וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃He also told them a parable: “No one tears a piece of cloth from a new garment and sews it on an old one. If he does, he will tear the new garment as well, and the patch from the new will not match the old.

37ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃And no one pours new wine into old wineskins. If he does, the new wine will burst the skins, the wine will spill, and the wineskins will be ruined.

38אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃Instead, new wine is poured into new wineskins.

39ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃And no one after drinking old wine wants new, for he says, ‘The old is better.’”

You’ve read Luke 5

Go deeper

You’ve read Luke 5

Go deeper