Mark 9 (HMB) · Opened

1ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃Then Jesus said to them, “Truly I tell you, there are some standing here who will not taste death before they see the kingdom of God arrive with power.”

2ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃After six days Jesus took with Him Peter, James, and John, and led them up a high mountain by themselves. There He was transfigured before them.

3ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃His clothes became radiantly white, brighter than any launderer on earth could bleach them.

4וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃And Elijah and Moses appeared before them, talking with Jesus.

5ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃Peter said to Jesus, “Rabbi, it is good for us to be here. Let us put up three shelters—one for You, one for Moses, and one for Elijah.”

6כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃For they were all so terrified that Peter did not know what else to say.

7ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃Then a cloud appeared and enveloped them, and a voice came from the cloud: “This is My beloved Son. Listen to Him!”

8והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃Suddenly, when they looked around, they saw no one with them except Jesus.

9וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃As they were coming down the mountain, Jesus admonished them not to tell anyone what they had seen until the Son of Man had risen from the dead.

10וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃So they kept this matter to themselves, discussing what it meant to rise from the dead.

11וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃And they asked Jesus, “Why do the scribes say that Elijah must come first?”

12ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃He replied, “Elijah does indeed come first, and he restores all things. Why then is it written that the Son of Man must suffer many things and be rejected?

13אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃But I tell you that Elijah has indeed come, and they have done to him whatever they wished, just as it is written about him.”

14ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃When they returned to the other disciples, they saw a large crowd around them, and scribes arguing with them.

15וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃As soon as all the people saw Jesus, they were filled with awe and ran to greet Him.

16וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃“What are you disputing with them?” He asked.

17ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃Someone in the crowd replied, “Teacher, I brought You my son, who has a spirit that makes him mute.

18והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃Whenever it seizes him, it throws him to the ground. He foams at the mouth, gnashes his teeth, and becomes rigid. I asked Your disciples to drive it out, but they were unable.”

19ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃“O unbelieving generation!” Jesus replied. “How long must I remain with you? How long must I put up with you? Bring the boy to Me.”

20ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃So they brought him, and seeing Jesus, the spirit immediately threw the boy into a convulsion. He fell to the ground and rolled around, foaming at the mouth.

21וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃Jesus asked the boy’s father, “How long has this been with him?” “From childhood,” he said.

22ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃“It often throws him into the fire or into the water, trying to kill him. But if You can do anything, have compassion on us and help us.”

23ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃“If You can?” echoed Jesus. “All things are possible to him who believes!”

24ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃Immediately the boy’s father cried out, “I do believe; help my unbelief!”

25וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃When Jesus saw that a crowd had come running, He rebuked the unclean spirit. “You deaf and mute spirit,” He said, “I command you to come out and never enter him again.”

26ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃After shrieking and convulsing him violently, the spirit came out. The boy became like a corpse, so that many said, “He is dead.”

27ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃But Jesus took him by the hand and helped him to his feet, and he stood up.

28ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃After Jesus had gone into the house, His disciples asked Him privately, “Why couldn’t we drive it out?”

29ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃Jesus answered, “This kind cannot come out, except by prayer.”

30ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃Going on from there, they passed through Galilee. But Jesus did not want anyone to know,

31כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃because He was teaching His disciples. He told them, “The Son of Man will be delivered into the hands of men. They will kill Him, and after three days He will rise.”

32והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃But they did not understand this statement, and they were afraid to ask Him about it.

33ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃Then they came to Capernaum. While Jesus was in the house, He asked them, “What were you discussing on the way?”

34ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃But they were silent, for on the way they had been arguing about which of them was the greatest.

35וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃Sitting down, Jesus called the Twelve and said, “If anyone wants to be first, he must be the last of all and the servant of all.”

36ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃Then He had a little child stand among them. Taking the child in His arms, He said to them,

37כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃“Whoever welcomes one of these little children in My name welcomes Me, and whoever welcomes Me welcomes not only Me, but the One who sent Me.”

38ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃John said to Him, “Teacher, we saw someone else driving out demons in Your name, and we tried to stop him, because he does not accompany us.”

39ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃“Do not stop him,” Jesus replied. “For no one who performs a miracle in My name can turn around and speak evil of Me.

40כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃For whoever is not against us is for us.

41כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃Indeed, if anyone gives you even a cup of water because you bear the name of Christ, truly I tell you, he will never lose his reward.

42וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃But if anyone causes one of these little ones who believe in Me to stumble, it would be better for him to have a large millstone hung around his neck and to be thrown into the sea.

43ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃If your hand causes you to sin, cut it off. It is better for you to enter life crippled than to have two hands and go into hell, into the unquenchable fire.

44אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃Not in the BSB

45ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃If your foot causes you to sin, cut it off. It is better for you to enter life lame than to have two feet and be thrown into hell.

46אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃Not in the BSB

47ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃And if your eye causes you to sin, pluck it out. It is better for you to enter the kingdom of God with one eye than to have two eyes and be thrown into hell,

48אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃where ‘their worm never dies, and the fire is never quenched.’

49כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃For everyone will be salted with fire.

50טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃Salt is good, but if the salt loses its saltiness, with what will you season it? Have salt among yourselves, and be at peace with one another.”

You’ve read Mark 9

Go deeper

You’ve read Mark 9

Go deeper