Matthew 6Matthew6

Salkinson–Ginsburg Hebrew New TestamentBerean Standard Bible

1. 1HSGהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מֵעֲשׂוֹת צְדָקָה לְמַרְאֵה עֵינֵי הָאָדָם פֶּן שָׂכָר לֹא תַשִּׂיגוּ מֵאֵת אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם׃BSBBSB: “Be careful not to perform your righteous acts before men to be seen by them. If you do, you will have no reward from your Father in heaven.
2. 2HSGלָכֵן בַּעֲשׂוֹתְךָ צְדָקָה לֹא תַשְׁמִיעַ קוֹל תְּרוּעָה לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הַחֲנֵפִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסֶת וּבָרְחֹבוֹת לְמַעַן יַשִּׂיגוּ כָבוֹד לְעֵינֵי בְנֵי־הָאָדָם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הִנֵּה שְׂכָרָם לִפְנֵיהֶם׃BSBBSB: So when you give to the needy, do not sound a trumpet before you, as the hypocrites do in the synagogues and on the streets, to be honored by men. Truly I tell you, they already have their full reward.
3. 3HSGוְאַתָּה בַּעֲשׂוֹתְךָ צְדָקָה אַל־תֵּדַע שְׂמֹאלְךָ אֵת אֲשֶׁר עֹשָׂה יְמִינֶךָ׃BSBBSB: But when you give to the needy, do not let your left hand know what your right hand is doing,
4. 4HSGלְמַעַן תִּהְיֶה צִדְקָתְךָ בַּסָּתֶר וְאָבִיךָ הָרֹאֶה בַסֵּתֶר גְּמוּלְךָ בַּגַּלוּי יְשַׁלֶּם־לָךְ׃BSBBSB: so that your giving may be in secret. And your Father, who sees what is done in secret, will reward you.
5. 5HSGוְכִי תָבֹאוּ לְהִתְפַּלֵּל אַל־תִּהְיוּ כְּאַנְשֵׁי חֹנֶף הָאֹהֲבִים לַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל בְּבָתֵּי הַכְּנֵסֶת וּפִנּוֹת הַשְּׁוָקִים לְמַעַן תִּירְאֶינָה אֹתָם עֵינֵי בְנֵי־הָאָדָם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הִנֵּה שְׂכָרָם לִפְנֵיהֶם׃BSBBSB: And when you pray, do not be like the hypocrites. For they love to pray standing in the synagogues and on the street corners to be seen by men. Truly I tell you, they already have their full reward.
6. 6HSGוְאַתָּה בִּתְפִלָּתְךָ בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ וְהִתְפַּלֵּל אֶל־אָבִיךָ אֲשֶׁר סֵתֶר סְבִיבָיו וְאָבִיךָ הָרֹאֶה בַסֵּתֶר גְּמוּלְךָ בַּגַּלוּי יְשַׁלֶּם־לָךְ׃BSBBSB: But when you pray, go into your inner room, shut your door, and pray to your Father, who is unseen. And your Father, who sees what is done in secret, will reward you.
7. 7HSGוְכַאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים אַל־תְּבַטְּאוּ בִשְׂפָתַיִם כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יַחְשֹׁב לִבָּם כִּי־יִשָּׁמְעוּ בַּעֲטֶרֶת דְּבָרִים׃BSBBSB: And when you pray, do not babble on like pagans, for they think that by their many words they will be heard.
8. 8HSGלָכֵן אַל־תִּשְׁווּ לָמוֹ כִּי יֹדֵעַ אֲבִיכֶם מַה־מַּחְסוֹרְכֶם טֶרֶם תִּשְׁאֲלוּ מִיָּדוֹ׃BSBBSB: Do not be like them, for your Father knows what you need before you ask Him.
9. 9HSGוְאַתֶּם כֹּה תִתְפַּלָּלוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ׃BSBBSB: So then, this is how you should pray: ‘Our Father in heaven, hallowed be Your name.
10. 10HSGתָּבֹא מַלְכוּתֶךָ יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה בַשָּׁמָיִם׃BSBBSB: Your kingdom come, Your will be done, on earth as it is in heaven.
11. 11HSGתֶּן־לָנוּ הַיּוֹם לֶחֶם חֻקֵּנוּ׃BSBBSB: Give us this day our daily bread.
12. 12HSGוּסְלַח־לָנוּ אֶת־אַשְׁמָתֵנוּ כַּאֲשֶׁר סֹלְחִים אֲנַחְנוּ לַאֲשֶׁר אָשְׁמוּ לָנוּ׃BSBBSB: And forgive us our debts, as we also have forgiven our debtors.
13. The ending of the Lord’s Prayer
    13HSGוְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי מַסָּה כִּי אִם־הַצִּילֵנוּ מִן־הָרָע כִּי לְךָ הַמַּמְלָכָה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן׃BSBBSB: And lead us not into temptation, but deliver us from the evil one.’
14. 14HSGכִּי אִם־תִּסְלְחוּ לִבְנֵי־אָדָם אֶת־אַשְׁמָתָם גַּם־אֲבִיכֶם בַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם׃BSBBSB: For if you forgive men their trespasses, your heavenly Father will also forgive you.
15. 15HSGוְאִם־לֹא תִסְלְחוּ לִבְנֵי־אָדָם אֶת־אַשְׁמָתָם גַּם־אֲבִיכֶם לֹא־יִסְלַח לָכֶם אַשְׁמַתְכֶם׃BSBBSB: But if you do not forgive men their trespasses, neither will your Father forgive yours.
16. 16HSGוְכִי תָצוּמוּ אַל־תִּהְיוּ כְחַנְפֵי־לֵב מַקְדִּירֵי פָנִים אֲשֶׁר יַפִּילוּ פְנֵיהֶם לְהִוָּדַע לִבְנֵי־אָדָם בְּתַעֲנִיתָם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הִנֵּה שְׂכָרָם לִפְנֵיהֶם׃BSBBSB: When you fast, do not be somber like the hypocrites, for they disfigure their faces to show men they are fasting. Truly I tell you, they already have their full reward.
17. 17HSGוְאַתָּה כִּי תָצוּם תָּסוּךְ רֹאשְׁךָ וְתִרְחַץ פָּנֶיךָ׃BSBBSB: But when you fast, anoint your head and wash your face,
18. 18HSGוְלֹא תִוָּדַע לְאָדָם בְּתַעֲנִיתְךָ כִּי אִם־לְאָבִיךָ בַּסָּתֶר וְאָבִיךָ הָרֹאֶה בַסֵּתֶר גְּמוּלְךָ בַּגַּלוּי יְשַׁלֶּם־לָךְ׃BSBBSB: so that your fasting will not be obvious to men, but only to your Father, who is unseen. And your Father, who sees what is done in secret, will reward you.
19. 19HSGלֹא תַאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ שֶׁשָּׁם יֹאכַל עָשׁ וְרָקָב וְגַנָּבִים יַחְתְּרוּ וְיִגְנֹבוּ׃BSBBSB: Do not store up for yourselves treasures on earth, where moth and rust destroy, and where thieves break in and steal.
20. 20HSGאֶפֶס אִצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָּׁמָיִם שָׁם לֹא יֹאכַל עָשׁ וְרָקָב וְגַנָּבִים לֹא יַחְתְּרוּ וְלֹא יִגְנֹבוּ׃BSBBSB: But store up for yourselves treasures in heaven, where moth and rust do not destroy, and where thieves do not break in and steal.
21. 21HSGכִּי בִמְקוֹם אוֹצָרֶךָ שָׁם יִהְיֶה גַם־לִבֶּךָ׃BSBBSB: For where your treasure is, there your heart will be also.
22. 22HSGנֵר הַגּוּף הוּא הָעָיִן לָכֵן אִם־עֵינְךָ תְּמִימָה בְּכָל־חַדְרֵי בִטְנֶךָ יִהְיֶה אוֹר׃BSBBSB: The eye is the lamp of the body. If your eyes are good, your whole body will be full of light.
23. 23HSGוְאִם־עֵינְךָ רָעָה חֹשֶׁךְ בְּכָל־חַדְרֵי בִטְנֶךָ וְאִם־הָאוֹר בְּךָ חֹשֶׁךְ מַה־גָּדוֹל חָשְׁכֶּךָ׃BSBBSB: But if your eyes are bad, your whole body will be full of darkness. If then the light within you is darkness, how great is that darkness!
24. 24HSGלֹא־יוּכַל אִישׁ לַעֲבֹד אֲדֹנִים שְׁנָיִם כִּי אִם־יִשְׂנָא אֶת־הָאֶחָד וְאֶת־הָאַחֵר יֶאֱהַב אוֹ יִדְבַּק בָּאֶחָד וְהַשֵּׁנִי נִמְאָס בְּעֵינָיו לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֶת־הַמָּמוֹן׃BSBBSB: No one can serve two masters: Either he will hate the one and love the other, or he will be devoted to the one and despise the other. You cannot serve both God and money.
25. 25HSGלָכֵן הִנְנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא תִדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ מַה־תִּשְׁתּוּ וּמַה־כְּסוּת לְכַסּוֹת בְּשַׂרְכֶם הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ יְקָרָה מֵאֹכֶל וּבְשַׂר אִישׁ מִכְּסוּתוֹ׃BSBBSB: Therefore I tell you, do not worry about your life, what you will eat or drink; or about your body, what you will wear. Is not life more than food, and the body more than clothes?
26. 26HSGהַבִּיטוּ אֶל־עוֹף הַשָּׁמָיִם לֹא יִזְרְעוּ לֹא יִקְצְרוּ וְלֹא יַאַסְפוּ לִמְגוּרוֹת וַאֲבִיכֶם בַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אֹתָם וְאַתֶּם הֲלֹא נַעֲלֵיתֶם יֶתֶר הַרְבֵּה עֲלֵיהֶם׃BSBBSB: Look at the birds of the air: They do not sow or reap or gather into barns, and yet your heavenly Father feeds them. Are you not much more valuable than they?
27. 27HSGוּמִי הוּא הֶחָרֵד מִכֶּם יוּכַל לְהוֹסִיף עַל־קוֹמָתוֹ גֹּמֶד אֶחָד׃BSBBSB: Who of you by worrying can add a single hour to his life?
28. 28HSGוְלָמָּה תִדְאֲגוּ לִכְסוּת הִתְבּוֹנְנוּ אֶל־שׁוֹשַׁנֵּי הַשָּׂדֶה אֵיכָה יַעֲלוּ יָצִיצוּ וְלֹא יִיגְעוּן וְלֹא יִטְווּן׃BSBBSB: And why do you worry about clothes? Consider how the lilies of the field grow: They do not labor or spin.
29. 29HSGוַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּם־שְׁלֹמֹה בְּכָל־הֲדָרוֹ לֹא־הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֶן׃BSBBSB: Yet I tell you that not even Solomon in all his glory was adorned like one of these.
30. 30HSGוְאִם־כָּכָה יַעֲטֶה אֱלֹהִים אֶת־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר יָצִיץ הַיּוֹם וּלְמָחֳרָתוֹ יֻתַּן בְּתַנּוּר אַף כִּי־אֶתְכֶם קְטַנֵּי אֱמֻנָה׃BSBBSB: If that is how God clothes the grass of the field, which is here today and tomorrow is thrown into the furnace, will He not much more clothe you, O you of little faith?
31. 31HSGלָכֵן אַל־תֶּחֶרְדוּ לֵאמֹר מַה־נֹּאכַל וּמַה־נִּשְׁתֶּה אוֹ מַה־נִּלְבָּשׁ׃BSBBSB: Therefore do not worry, saying, ‘What shall we eat?’ or ‘What shall we drink?’ or ‘What shall we wear?’
32. 32HSGכִּי כָל־אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֹיִם וַאֲבִיכֶם בַּשָּׁמַיִם יֹדֵעַ כִּי אֵלֶּה מַחְסֹרֵיכֶם הֵמָּה׃BSBBSB: For the Gentiles strive after all these things, and your heavenly Father knows that you need them.
33. 33HSGאַךְ בַּקְּשׁוּ רִאשֹׁנָה מַלְכוּת אֱלֹהִים וְצִדְקָתוֹ וְכָל־הַחֲפָצִים הָהֵם יִנָּתְנוּ לָכֶם מַתָּנוֹת נוֹסָפוֹת׃BSBBSB: But seek first the kingdom of God and His righteousness, and all these things will be added unto you.
34. 34HSGלָכֵן אַל־תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר יוֹם מָחָר יִדְאַג לְעַצְמוֹ דַּי לַיּוֹם בְּצָרָתוֹ׃BSBBSB: Therefore do not worry about tomorrow, for tomorrow will worry about itself. Today has enough trouble of its own.