Acts 13 (HMB) · Opened

1ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול׃Now in the church at Antioch there were prophets and teachers: Barnabas, Simeon called Niger, Lucius of Cyrene, Manaen (who had been brought up with Herod the tetrarch), and Saul.

2ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה׃While they were worshiping the Lord and fasting, the Holy Spirit said, “Set apart for Me Barnabas and Saul for the work to which I have called them.”

3ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום׃And after they had fasted and prayed, they laid their hands on them and sent them off.

4והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס׃So Barnabas and Saul, sent forth by the Holy Spirit, went down to Seleucia and sailed from there to Cyprus.

5ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת׃When they arrived at Salamis, they proclaimed the word of God in the Jewish synagogues. And John was with them as their helper.

6ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃They traveled through the whole island as far as Paphos, where they found a Jewish sorcerer and false prophet named Bar-Jesus,

7אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃an attendant of the proconsul, Sergius Paulus. The proconsul, a man of intelligence, summoned Barnabas and Saul because he wanted to hear the word of God.

8ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃But Elymas the sorcerer (for that is what his name means) opposed them and tried to turn the proconsul from the faith.

9ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃Then Saul, who was also called Paul, filled with the Holy Spirit, looked directly at Elymas

10ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים׃and said, “O child of the devil and enemy of all righteousness, you are full of all kinds of deceit and trickery! Will you never stop perverting the straight ways of the Lord?

11ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃Now look, the hand of the Lord is against you, and for a time you will be blind and unable to see the light of the sun.” Immediately mist and darkness came over him, and he groped about, seeking someone to lead him by the hand.

12והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃When the proconsul saw what had happened, he believed, for he was astonished at the teaching about the Lord.

13ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃After setting sail from Paphos, Paul and his companions came to Perga in Pamphylia, where John left them to return to Jerusalem.

14והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו׃And from Perga, they traveled inland to Pisidian Antioch, where they entered the synagogue on the Sabbath and sat down.

15ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו׃After the reading from the Law and the Prophets, the synagogue leaders sent word to them: “Brothers, if you have a word of encouragement for the people, please speak.”

16ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו׃Paul stood up, motioned with his hand, and began to speak: “Men of Israel and you Gentiles who fear God, listen to me!

17אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם׃The God of the people of Israel chose our fathers. He made them into a great people during their stay in Egypt, and with an uplifted arm He led them out of that land.

18וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃He endured their conduct for about forty years in the wilderness.

19וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה׃And having vanquished seven nations in Canaan, He gave their land to His people as an inheritance.

20ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא׃All this took about 450 years. After this, God gave them judges until the time of Samuel the prophet.

21וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה׃Then the people asked for a king, and God gave them Saul son of Kish, from the tribe of Benjamin, who ruled forty years.

22וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃After removing Saul, He raised up David as their king and testified about him: ‘I have found David son of Jesse a man after My own heart; he will carry out My will in its entirety.’

23וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃From the descendants of this man, God has brought to Israel the Savior Jesus, as He promised.

24אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃Before the arrival of Jesus, John preached a baptism of repentance to all the people of Israel.

25ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו׃As John was completing his course, he said, ‘Who do you suppose I am? I am not that One. But there is One coming after me whose sandals I am not worthy to untie.’

26אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת׃Brothers, children of Abraham, and you Gentiles who fear God, it is to us that this message of salvation has been sent.

27כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃The people of Jerusalem and their rulers did not recognize Jesus, yet in condemning Him they fulfilled the words of the prophets that are read every Sabbath.

28ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃And though they found no ground for a death sentence, they asked Pilate to have Him executed.

29וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃When they had carried out all that was written about Him, they took Him down from the tree and laid Him in a tomb.

30אבל האלהים הקימו מן המתים׃But God raised Him from the dead,

31וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃and for many days He was seen by those who had accompanied Him from Galilee to Jerusalem. They are now His witnesses to our people.

32ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃And now we proclaim to you the good news: What God promised our fathers

33ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃He has fulfilled for us, their children, by raising up Jesus. As it is written in the second Psalm: ‘You are My Son; today I have become Your Father.’

34ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃In fact, God raised Him from the dead, never to see decay. As He has said: ‘I will give you the holy and sure blessings promised to David.’

35על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃So also, He says in another Psalm: ‘You will not let Your Holy One see decay.’

36כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃For when David had served God’s purpose in his own generation, he fell asleep. His body was buried with his fathers and saw decay.

37ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת׃But the One whom God raised from the dead did not see decay.

38לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃Therefore let it be known to you, brothers, that through Jesus the forgiveness of sins is proclaimed to you.

39ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃Through Him everyone who believes is justified from everything from which you could not be justified by the law of Moses.

40לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים׃Watch out, then, that what was spoken by the prophets does not happen to you:

41ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם׃‘Look, you scoffers, wonder and perish! For I am doing a work in your days that you would never believe, even if someone told you.’”

42ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃As Paul and Barnabas were leaving the synagogue, the people urged them to continue this message on the next Sabbath.

43ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים׃After the synagogue was dismissed, many of the Jews and devout converts to Judaism followed Paul and Barnabas, who spoke to them and urged them to continue in the grace of God.

44ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃On the following Sabbath, nearly the whole city gathered to hear the word of the Lord.

45ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃But when the Jews saw the crowds, they were filled with jealousy, and they blasphemously contradicted what Paul was saying.

46אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃Then Paul and Barnabas answered them boldly: “It was necessary to speak the word of God to you first. But since you reject it and do not consider yourselves worthy of eternal life, we now turn to the Gentiles.

47כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃For this is what the Lord has commanded us: ‘I have made you a light for the Gentiles, to bring salvation to the ends of the earth.’”

48וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃When the Gentiles heard this, they rejoiced and glorified the word of the Lord, and all who were appointed for eternal life believed.

49ויפרץ דבר יהוה בכל המקום׃And the word of the Lord spread throughout that region.

50אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם׃The Jews, however, incited the religious women of prominence and the leading men of the city. They stirred up persecution against Paul and Barnabas and drove them out of their district.

51והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃So they shook the dust off their feet in protest against them and went to Iconium.

52והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃And the disciples were filled with joy and with the Holy Spirit.

Acts 13

You’ve read Acts 13

Go deeper

Acts 13

You’ve read Acts 13

Go deeper