Acts 14 (HMB) · Opened

1ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃At Iconium, Paul and Barnabas went as usual into the Jewish synagogue, where they spoke so well that a great number of Jews and Greeks believed.

2אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃But the unbelieving Jews stirred up the Gentiles and poisoned their minds against the brothers.

3וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃So Paul and Barnabas spent considerable time there, speaking boldly for the Lord, who affirmed the message of His grace by enabling them to perform signs and wonders.

4ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃The people of the city were divided. Some sided with the Jews, and others with the apostles.

5ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃But when the Gentiles and Jews, together with their rulers, set out to mistreat and stone them,

6ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃they found out about it and fled to the Lycaonian cities of Lystra and Derbe and to the surrounding region,

7ויבשרו שם הבשורה׃where they continued to preach the gospel.

8ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃In Lystra there sat a man crippled in his feet, who was lame from birth and had never walked.

9וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃This man was listening to the words of Paul, who looked intently at him and saw that he had faith to be healed.

10ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃In a loud voice Paul called out, “Stand up on your feet!” And the man jumped up and began to walk.

11והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃When the crowds saw what Paul had done, they lifted up their voices in the Lycaonian language: “The gods have come down to us in human form!”

12ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃Barnabas they called Zeus, and Paul they called Hermes, because he was the chief speaker.

13וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃The priest of Zeus, whose temple was just outside the city, brought bulls and wreaths to the city gates, hoping to offer a sacrifice along with the crowds.

14ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃But when the apostles Barnabas and Paul found out about this, they tore their clothes and rushed into the crowd, shouting,

15ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃“Men, why are you doing this? We too are only men, human like you. We are bringing you good news that you should turn from these worthless things to the living God, who made heaven and earth and sea and everything in them.

16ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃In past generations, He let all nations go their own way.

17וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃Yet He has not left Himself without testimony to His goodness: He gives you rain from heaven and fruitful seasons, filling your hearts with food and gladness.”

18ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃Even with these words, Paul and Barnabas could hardly stop the crowds from sacrificing to them.

19ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃Then some Jews arrived from Antioch and Iconium and won over the crowds. They stoned Paul and dragged him outside the city, presuming he was dead.

20ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃But after the disciples had gathered around him, he got up and went back into the city. And the next day he left with Barnabas for Derbe.

21ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃They preached the gospel to that city and made many disciples. Then they returned to Lystra, Iconium, and Antioch,

22ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃strengthening the souls of the disciples and encouraging them to continue in the faith. “We must endure many hardships to enter the kingdom of God,” they said.

23ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃Paul and Barnabas appointed elders for them in each church, praying and fasting as they entrusted them to the Lord, in whom they had believed.

24ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃After passing through Pisidia, they came to Pamphylia.

25וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃And when they had spoken the word in Perga, they went down to Attalia.

26ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃From Attalia they sailed to Antioch, where they had been commended to the grace of God for the work they had just completed.

27ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃When they arrived, they gathered the church together and reported all that God had done through them, and how He had opened the door of faith to the Gentiles.

28וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃And they spent a long time there with the disciples.

Acts 14

You’ve read Acts 14

Go deeper

Acts 14

You’ve read Acts 14

Go deeper