Acts 4 (HMB) · Opened

1ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃While Peter and John were speaking to the people, the priests and the captain of the temple guard and the Sadducees came up to them,

2כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃greatly disturbed that they were teaching the people and proclaiming in Jesus the resurrection of the dead.

3וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃They seized Peter and John, and because it was evening, they put them in custody until the next day.

4ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃But many who heard the message believed, and the number of men grew to about five thousand.

5ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים׃The next day the rulers, elders, and scribes assembled in Jerusalem,

6וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃along with Annas the high priest, Caiaphas, John, Alexander, and many others from the high priest’s family.

7ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃They had Peter and John brought in and began to question them: “By what power or what name did you do this?”

8וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃Then Peter, filled with the Holy Spirit, said to them, “Rulers and elders of the people!

9אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע׃If we are being examined today about a kind service to a man who was lame, to determine how he was healed,

10יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא׃then let this be known to all of you and to all the people of Israel: It is by the name of Jesus Christ of Nazareth, whom you crucified but whom God raised from the dead, that this man stands before you healed.

11והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃This Jesus is ‘the stone you builders rejected, which has become the cornerstone.’

12ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃Salvation exists in no one else, for there is no other name under heaven given to men by which we must be saved.”

13ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃When they saw the boldness of Peter and John and realized that they were unschooled, ordinary men, they marveled and took note that these men had been with Jesus.

14ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר׃And seeing the man who had been healed standing there with them, they had nothing to say in response.

15ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃So they ordered them to leave the Sanhedrin and then conferred together.

16ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃“What shall we do with these men?” they asked. “It is clear to everyone living in Jerusalem that a remarkable miracle has occurred through them, and we cannot deny it.

17אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה׃But to keep this message from spreading any further among the people, we must warn them not to speak to anyone in this name.”

18ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃Then they called them in again and commanded them not to speak or teach at all in the name of Jesus.

19ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם׃But Peter and John replied, “Judge for yourselves whether it is right in God’s sight to listen to you rather than God.

20כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃For we cannot stop speaking about what we have seen and heard.”

21ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃After further threats they let them go. They could not find a way to punish them, because all the people were glorifying God for what had happened.

22כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת׃For the man who was miraculously healed was over forty years old.

23ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃On their release, Peter and John returned to their own people and reported everything that the chief priests and elders had said to them.

24ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃When the believers heard this, they lifted up their voices to God with one accord. “Sovereign Lord,” they said, “You made the heaven and the earth and the sea and everything in them.

25אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃You spoke by the Holy Spirit through the mouth of Your servant, our father David: ‘Why do the nations rage and the peoples plot in vain?

26יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃The kings of the earth take their stand and the rulers gather together against the Lord and against His Anointed One.’

27כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃In fact, this is the very city where Herod and Pontius Pilate conspired with the Gentiles and the people of Israel against Your holy servant Jesus, whom You anointed.

28לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃They carried out what Your hand and will had decided beforehand would happen.

29ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃And now, Lord, consider their threats, and enable Your servants to speak Your word with complete boldness,

30בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃as You stretch out Your hand to heal and perform signs and wonders through the name of Your holy servant Jesus.”

31ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃After they had prayed, their meeting place was shaken, and they were all filled with the Holy Spirit and spoke the word of God boldly.

32וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃The multitude of believers was one in heart and soul. No one claimed that any of his possessions was his own, but they shared everything they owned.

33ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם׃With great power the apostles continued to give their testimony about the resurrection of the Lord Jesus. And abundant grace was upon them all.

34כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם׃There were no needy ones among them, because those who owned lands or houses would sell their property, bring the proceeds from the sales,

35וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו׃and lay them at the apostles’ feet for distribution to anyone as he had need.

36ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים׃Joseph, a Levite from Cyprus, whom the apostles called Barnabas (meaning Son of Encouragement),

37גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃sold a field he owned, brought the money, and laid it at the apostles’ feet.

Acts 4

You’ve read Acts 4

Go deeper

Acts 4

You’ve read Acts 4

Go deeper