Acts 5 (HMB) · Opened

1ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃Now a man named Ananias, together with his wife Sapphira, also sold a piece of property.

2ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃With his wife’s full knowledge, he kept back some of the proceeds for himself, but brought a portion and laid it at the apostles’ feet.

3ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃Then Peter said, “Ananias, how is it that Satan has filled your heart to lie to the Holy Spirit and withhold some of the proceeds from the land?

4הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃Did it not belong to you before it was sold? And after it was sold, was it not at your disposal? How could you conceive such a deed in your heart? You have not lied to men, but to God!”

5וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃On hearing these words, Ananias fell down and died. And great fear came over all who heard what had happened.

6ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃Then the young men stepped forward, wrapped up his body, and carried him out and buried him.

7ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃About three hours later his wife also came in, unaware of what had happened.

8ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃“Tell me,” said Peter, “is this the price you and your husband got for the land?” “Yes,” she answered, “that is the price.”

9ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃“How could you agree to test the Spirit of the Lord?” Peter replied. “Look, the feet of the men who buried your husband are at the door, and they will carry you out also.”

10ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃At that instant she fell down at his feet and died. Then the young men came in and, finding her dead, carried her out and buried her beside her husband.

11ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃And great fear came over the whole church and all who heard about these events.

12ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה׃The apostles performed many signs and wonders among the people, and with one accord the believers gathered together in Solomon’s Colonnade.

13ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃Although the people regarded them highly, no one else dared to join them.

14אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃Yet more and more believers were brought to the Lord—large numbers of both men and women.

15עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃As a result, people brought the sick into the streets and laid them on cots and mats, so that at least Peter’s shadow might fall on some of them as he passed by.

16וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃Crowds also gathered from the towns around Jerusalem, bringing the sick and those tormented by unclean spirits, and all of them were healed.

17ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃Then the high priest and all his associates, who belonged to the party of the Sadducees, were filled with jealousy. They went out

18וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃and arrested the apostles and put them in the public jail.

19ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃But during the night an angel of the Lord opened the doors of the jail and brought them out, saying,

20לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃“Go, stand in the temple courts and tell the people the full message of this new life.”

21והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם׃At daybreak the apostles entered the temple courts as they had been told and began to teach the people. When the high priest and his associates arrived, they convened the Sanhedrin—the full assembly of the elders of Israel—and sent to the jail for the apostles.

22וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃But on arriving at the jail, the officers did not find them there. So they returned with the report:

23את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם׃“We found the jail securely locked, with the guards posted at the doors; but when we opened them, we found no one inside.”

24ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה׃When the captain of the temple guard and the chief priests heard this account, they were perplexed as to what was happening.

25ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃Then someone came in and announced, “Look, the men you put in jail are standing in the temple courts teaching the people!”

26וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃At that point, the captain went with the officers and brought the apostles—but not by force, for fear the people would stone them.

27ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃They brought them in and made them stand before the Sanhedrin, where the high priest interrogated them.

28הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃“We gave you strict orders not to teach in this name,” he said. “Yet you have filled Jerusalem with your teaching and are determined to make us responsible for this man’s blood.”

29ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃But Peter and the other apostles replied, “We must obey God rather than men.

30אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃The God of our fathers raised up Jesus, whom you had killed by hanging Him on a tree.

31את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃God exalted Him to His right hand as Prince and Savior, in order to grant repentance and forgiveness of sins to Israel.

32ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃We are witnesses of these things, and so is the Holy Spirit, whom God has given to those who obey Him.”

33ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃When the Council members heard this, they were enraged, and they resolved to put the apostles to death.

34ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃But a Pharisee named Gamaliel, a teacher of the law who was honored by all the people, stood up in the Sanhedrin and ordered that the men be put outside for a short time.

35ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃“Men of Israel,” he said, “consider carefully what you are about to do to these men.

36כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃Some time ago Theudas rose up, claiming to be somebody, and about four hundred men joined him. He was killed, all his followers were dispersed, and it all came to nothing.

37ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃After him, Judas the Galilean appeared in the days of the census and drew away people after him. He too perished, and all his followers were scattered.

38ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃So in the present case I advise you: Leave these men alone. Let them go! For if their purpose or endeavor is of human origin, it will fail.

39ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃But if it is from God, you will not be able to stop them. You may even find yourselves fighting against God.”

40וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם׃At this, they yielded to Gamaliel. They called the apostles in and had them flogged. Then they ordered them not to speak in the name of Jesus, and released them.

41ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃The apostles left the Sanhedrin, rejoicing that they had been counted worthy of suffering disgrace for the Name.

42וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃Every day, in the temple courts and from house to house, they did not stop teaching and proclaiming the good news that Jesus is the Christ.

Acts 5

You’ve read Acts 5

Go deeper

Acts 5

You’ve read Acts 5

Go deeper